Save
Copy
Add to Collection
Export to Google Docs
Shareלחצו כאן כדי לקרוא את ניתוח המקורות והדיון אודותם באתר דרכיה
...כל ארבעים שנה שהיו ישראל במדבר לא צרכה אשה למיני בשמים, אלא מן המן היתה מתקשטת...
...all the forty years that Israel was in the desert a woman had no need of spices, but was "decorated" (i.e., perfumed) by the manna...
עשרה תקנות תיקן עזרא…ושיהו רוכלין מחזירין בעיירות
Ezra the Scribe instituted ten ordinances...and that peddlers of cosmetics and perfumes should travel around through all the towns.
רוכלין - מביאים בשמים לנשים להתקשט בהם:
Peddlers- bringing perfumes to women to adorn themselves with.
...כמו בושם, איחודם המחודש של אלוקים וישראל מופץ באופן בלתי נמנע בעולם הרחב. הבושם מבטא את כל מה ש"בלתי ניתן להוכחה" באינטימיות של מערכת יחסים. כשהוא פרטי וייחודי, הוא מתפשט ומייצר השפעה בלתי צפויה. לנוכחות הא-ל בקרב העם יש השפעה מחלחלת וחידתית דומה.
…Like perfume, the reunion of God and Israel is irresistibly disseminated in the larger world. Perfume is expressive of all that is “undemonstrable” about the intimacy of a relationship. Private, idiosyncratic, it circulates to unpredictable effect. God’s presence among the people has a similarly pervasive and enigmatic effect.
רבה ורב יוסף דאמרי תרוייהו: סחופי כסא אשיראי ביומא טבא אסור. מאי טעמא? משום דקמוליד ריחא.
Rabba and Rav Yosef both said the following: It is prohibited to overturn a cup containing perfume onto silk garments on a Festival. What is the reason for this prohibition? It is because it produces a new scent in the garment.
דקמוליד ריחא…ואסור מדרבנן שהמוליד דבר חדש קרוב הוא לעושה מלאכה חדשה:
Because it generates a scent…- and it is rabbinically prohibited, because he generates a new thing, which is close to performing a new melacha
יוצאה אשה…בפילפל ובגרגיר מלח ובכל דבר שתתן לתוך פיה ובלבד שלא תתן לכתחלה בשבת…
A woman may go out ... She may go out on Shabbat with pepper, or with a grain of salt, or anything placed in her mouth for healing or for preventing bad odor, as long as she does not put these objects in her mouth for the first time on Shabbat.
ונותנת בפיה פלפל וגרגר מלח וכיוצא בהן להסיר הריח אם היתה בעלת ריח הפה.
She places in her mouth pepper and a salt crystal and the like to remove the odor if she is someone with mouth odor.
וכן אין להביא ראיה להיתר מאותה ששנינו שיוצאת בפלפל שתתן לתוך פיה התירו ללעוס מצטכי לריח הפה, דשאני הני דלעבורי ריח רע קעבדי להו, ולאו לאולודי ריחא קבעו להו.
Similarly, one cannot bring a proof to permit from that which we taught, that she goes out with the pepper that she places in her mouth, [or that] they permitted chewing gum for mouth odor, for these are different, for they did them in order to remove a bad odor, and did not need them to generate a scent.
ראיתי בקצת קהילות השופכין שמן של ריח שקורין שפינגר"ד לתוך המים בי"ט לצורך נטילת ידי הכהנים לדוכן... ואפי' שופכים בערב יום טוב מ"מ מולידין ריח ביום טוב ע"י הכהנים וזה ניחא להו ומכונים לכך ע"כ יש למנוע מלעשות כן:
I have seen that in a few communities they pour scented oil, which is called spingard, into the water on Yom Tov for washing the hands of the Kohanim to bless the congregation…and even if they pour it in on erev Yom Tov, they are still generating a scent on Yom Tov on the hands of the Kohanim, and they are happy with this and intend this. Therefore, one should refrain from doing this.
גם אין לומר דמוליד ריחא בידי הכהנים, ולפ”ז [=ולפי זה] אפילו כששופכין לתוכו בערב יום טוב אסור, וכ”כ [=וכך כתב] הט”ז שם, דנ”ל [=דנראה לי] דכיון ששמן עצמו מדבק בידים לא הוי מוליד ריח דהוי כמו שמריח בשמן
One also cannot say that it generates a scent on the hands of the Kohanim, and according to this even when they pour it in on erev Yom Tov it would be prohibited—and thus wrote Taz there. For it seems to me that since the oil itself adheres to the hands, it is not generating a scent, because it is like smelling the oil [itself].
דנראה דטעמא דהך שריותא הוי בשביל שאינו מתקיים ועומד הריח בידים, כדאמרן בפ”ו [=בפרק ו] דברכות מג עב: ת”ר [=תנו רבנן] ששה דברים גנאי לו לת”ח [=לתלמיד חכם], לא יצא כשהוא מבושם לשוק…ואמר עלה רב ששת לא אמרן אלא בבגדו אבל בגופו זיעה מעברא ליה אמר רב פפא ושערו כבגדו דמי ואמרי לה כגופו דמי
It seems that the reason for this permission is because the scent on the hands does not remain and endure, as we say in Berachot 43b: Our rabbis taught in a Baraita: Six things are dishonorable for a Torah scholar: He should not go out to the market perfumed…And Rav Sheshet said about this, we said this only regarding his garment, but regarding his body, he may remove sweat. Rav Pappa said, his hair is similar to his garment, and some said it, it is similar to his body
ודע שהרבה פעמים מאוד נשאלתי בענין לבשם בשר אדם בשבת ויו”ט [=ויום טוב] ע”י [=על ידי] זילוף כמנהג המדינה ואמרתי להם שעל בשר אדם הרבה מתירים והרבה אוסרין המחמיר תע”ב [=תבוא עליו ברכה] והמיקל יש לו על מי לסמוך אבל במקום שערות היינו על שערות ממש לא התרתי בשום פעם כי רבו האוסרין ושמחתי לראות ככל דברי בס’ כה”ח [=בספר כף החיים] (הנ”ל סי’ קכ”ח אות מ”ד) וכן ראוי לפסוק שלא להקל על שערות ממש דכנראה דין השערות כדין כסותו…
Know, that I have been asked very many times in the matter of applying scent to a person’s body on Shabbat and Yom Tov by spraying, as is the local custom, and I said to them that on a person’s body there are many who permit and many who prohibit. One who is stringent merits a blessing, and one who is lenient has something to rely on. But where there is hair—that is, on the hair itself—I have never permitted it because there is a plurality who prohibit. And I was happy to see Kaf Ha-chayyim saying like my words. And thus it is proper to rule not to be lenient with actual hair, because it seems that hair is halachically equivalent to a garment…
מותר ליתן מי – בושם על הידים ועל שאר חלקי הגוף [הערה צז:…וכן שמעתי מפי הגרש”ז אויערבך] אבל ליתן מהם על מטפחת, על בגד ועל פאה נכרית או לתוך מים – אסור
It is permitted to place perfume on the hands and on the other parts of the body [Note 97: …And thus I heard from Rav Shlomo Zalman Auerbach], but to place it on a scarf, on a garment, or on a wig, or into water – is prohibited.
יש מקום להקל להתיז מי – בושם על שערות האדם, אבל אין להתיזם על פאה נכרית.
There is room to be lenient to spray perfume on a person’s hair, but one may not spray it on a wig.
אמר עולא: גזירה משום שחיקת סממנין.
Ulla said: Here, the Sages issued a decree prohibiting all healing on Shabbat due to the crushing of herbs
גזירה משום שחיקת סממנים - במידי דרפואה גזור רבנן דאי שרית שום רפואה אתי למישרי שחיקת סממנים והוא איסורא דאורייתא דהוי טוחן:
Our sages decreed against things that heal, for if you were to permit any healing, one would come to permit crushing herbs, which is a Torah-level prohibition of tochen [grinding].
חולה שאין בו סכנה מותר לו למרוח קמפור (נזיל) כדי לשכך כאב…
A choleh she-ein bo sakana may smear (liquid) camphor in order to relieve pain…
כיון דאישתי חמשא ומעלי שבתא אי לא שתי בשבת מיסתכן:
However, here, since he drank it on Thursday and on Shabbat eve, if he does not drink on Shabbat he would thereby be endangered.
מי שיש לו מיחוש בעלמא והוא מתחזק והולך כבריא אסור לעשות לו שום רפואה ואפי' ע"י עכו"ם גזירה משום שחיקת סמנים:
One who has a minor ailment and holds himself together and goes about like healthy person, it is prohibited to perform any healing for him, even through a non-Jew, a decree on account of grinding herbs…
מַתְנִי׳ ...הַחוֹשֵׁשׁ בְּמׇתְנָיו — לָא יָסוּךְ יַיִן וָחוֹמֶץ, אֲבָל סָךְ הוּא אֶת הַשֶּׁמֶן. וְלֹא שֶׁמֶן וֶורֶד. בְּנֵי מְלָכִים סָכִין שֶׁמֶן וֶרֶד עַל מַכּוֹתֵיהֶן, שֶׁכֵּן דַּרְכָּן לָסוּךְ בְּחוֹל. רַבִּי שִׁמְעוֹן אוֹמֵר: כׇּל יִשְׂרָאֵל בְּנֵי מְלָכִים הֵם. גְּמָ׳ ... אָמַר רַבִּי אַבָּא בַּר זַבְדָּא אָמַר רַב...הֲלָכָה כְּרַבִּי שִׁמְעוֹן — דְּשָׁרֵי, וְלָאו מִטַּעְמֵיהּ — דְּאִילּוּ רַבִּי שִׁמְעוֹן סָבַר: אַף עַל גַּב דְּלָא שְׁכִיחַ, שְׁרֵי. וְרַב סָבַר: אִי שְׁכִיחַ — אִין, וְאִי לָא שְׁכִיחַ — לָא. וּבְאַתְרָא דְּרַב שְׁכִיחַ מִשְׁחָא דְוַורְדָּא.
Mishna: … One who has pain in his loins may not apply wine or vinegar, but he may apply oil, and not rose oil. Sons of kings apply rose oil to their wounds, for they normally apply it on a weekday. Rabbi Shimon says, all Israel are sons of kings. Gemara: … Rabbi Abba bar Zavda said Rav said… the halacha is in accordance with Rabbi Shimon who permits, but not for his reason. For Rabbi Shimon thought that even though it is uncommon, it is permissible. And Rav thought that if it is common yes, and if it is uncommon, no. And in Rav’s locale, rose oil was common.
לא יסוך בהן יין וחומץ - דאין אדם סך אותו אלא לרפואה:
May not apply wine or vinegar – for a person does not apply them except for healing.
אבל לא שמן וורד - לפי שדמיו יקרין ואינו מצוי ומוכחא מילתא דלרפואה עביד:
But not rose oil – because it is expensive, and is not common, so it is clearly demonstrated that he is doing it for healing.
אע"ג דלא שכיח - ...ורב נמי כר’ יהודה סבירא ליה, אלא במקומו הוא דשרי, דשכיח דסכין שמן וורד, ולא מוכחא מילתא:
Even though it is uncommon – … Rav also reasoned in accordance with Rabbi Yehuda [the first opinion cited in the mishna], but permitted it specifically his locale, where people commonly apply rose oil, so it is not clearly demonstrated [that he is doing it for healing].
תָּא שְׁמַע: סָכִין וּמְפַרְכְּסִין לְאָדָם, וְאֵין סָכִין וּמְפַרְכְּסִין לַבְּהֵמָה. מַאי לַָאו, דְּאִיכָּא מַכָּה וּמִשּׁוּם צַעַר! לָא, דִּגְמַר מַכָּה וּמִשּׁוּם תַּעֲנוּג.
Come and hear that which was taught in a baraita: One may smear on oil and scrape off a scab on Shabbat for a person, and one may not smear on oil and scrape off a scab for an animal. Is it not referring here to a case where there is a wound, and he smears on oil and scrapes the scab due to the discomfort caused by the wound, and nevertheless it was permitted exclusively for a person and not for an animal? The Gemara rejects this argument: No, it is referring to a case where the wound has already ceased and healed, and he smears oil and scrapes due to the pleasure caused by the treatment.
אבל בתחלת מכה ומשום צער מפרכסין נמי לבהמה:
But with a fresh wound and because of pain, one may also pick off scabs for an animal
תַּנְיָא כְּווֹתֵיהּ דִּשְׁמוּאֵל: אֵין נוֹתְנִין חַמִּין וָשֶׁמֶן עַל גַּבֵּי מַכָּה בַּשַּׁבָּת, אֲבָל נוֹתְנִין חוּץ לַמַּכָּה וְשׁוֹתֵת וְיוֹרֵד לַמַּכָּה.
A baraita was taught explicitly in accordance with the opinion of Shmuel: One may not place oil or hot water on a wound on Shabbat; however, one may place it outside the wound so it flows and descends to the wound.
ואין מונעין חמין ושמן – פירש ה”ר יוסף פורת בשם רבינו שמואל דבמעורבת יחד איירי דאי כל חד באפי נפשיה מאי קמ”ל [=קמשמע לן] בשמן…
And we do not withhold hot water and oil – Rav Yosef Porat explained in the name of Rabbeinu Shmuel that this applies when they are mixed together, for if each one is on its own, what did [the Talmud] come to teach us regarding [rubbing] oil…
מעבירין גלדי המכה וסכין אותה בשמן אבל לא בחלב, מפני שהוא נימוח; ואפילו בגמר מכה … שרי. אבל אין נותנין עליה שמן וחמין מעורבים יחד…אבל נותן הוא חוץ למכה, ושותת ויורד לתוכה.
We remove the scab of a wound and rub it with oil but not with [congealed] fat, because it liquifies. And even when the wound is healed…it is permissible. But we do not place oil and hot water mixed together on it…Rather he puts it outside of the wound, and it flows downward into it.
החושש במתניו, לא יסוך שמן וחומץ; אבל סך הוא שמן לבדו, אבל לא בשמן ורד משום דמוכחא מלתא דלרפואה קא עביד; ואם הוא מקום שמצוי בו שמן ורד ודרך בני אדם לסוכו אפי[לו] בלא רפואה, מותר.
One who has pain in his thighs may not apply oil and vinegar, but he applies oil on its own, but not rose oil since it is clearly demonstrated that he does it for healing. But if it is a place where rose oil is commonly found, and the way of people is to apply it even without healing, it is permissible.
נראה לי כיון דבזמן הזה אין אנו רגילים לסוך בשום שמן כשאנו בריאים אסור לסוך שום שמן על גבי המכה בשבת דודאי מוכחא מילתא דלרפואה עביד:
It seems to me that since nowadays we are not accustomed to apply any oil when we are healthy, it is prohibited to apply any oil to a wound on Shabbat, for certainly it is evident that he does it for healing.
הגה ובמקום שאין נוהגין לסוך בשמן כי אם לרפואה בכל שמן אסור (בית יוסף):
Rema: In a place where it is not customary to anoint with oil except for therapeutic purposes, it is forbidden to anoint oneself with any oil (Beis Yosef).
בכל שמן אסור - ומשו"ה אסור לסוך בשמן במדינותינו הראש שיש בו חטטין וכן אם יש לו נפח בכל מקום שהוא אסור לסוך בשמן במדינותינו.
With every oil it is prohibited – And for this reason it is prohibited to apply oil in our provinces to a flaking scalp, and similarly, if he has swelling in any place it is prohibited to apply oil in our provinces.
הסובל מגירויים קלים בעור (כגון בידים או ברגלים), מותר לו לסוך בשמן…אולם אם נקלף העור מחמת הגירויים, גם לסוך בשמן אסור [הערה סז: ומשום דבזמננו אין רגילים לסוך בשמן וניכר שעושה לרפואה, סי’ שכז סע’ א ברמ”א ובמ”ב ס”ק ד….], אבל מותר לשפוך שמן על הגוף שלא במקום הקילוף, על מנת שהשמן יזל למקום הקילוף. הסובל משפתיים יבשות או סדוקות, אסור לו למרוח אותן בשפתון או בכל חומר אחר…וגם לא ימשח עליהן שמן [הערה עב: עיין סי’ שכז סע’ א ברמ”א], והוא הדין לגבי מי שנתייבש עור ידיו או נסדק.
One who suffers from mild skin irritation (as on the hands or feet), may apply oil…However, if the skin is peeling because of the irritation, it is also forbidden to apply oil [Note 67: And because nowadays people are not accustomed to apply oil and it is clear that he is doing so for healing, 327:1 in Rema, and 4 in Mishna Berura…], but it is permissible to pour oil on the body not on the area that is peeling, so that the oil flows to the area that is peeling. One who suffers from dry or cracked lips, he is prohibited to spread chapstick or any other substance on them…and one should also not rub oil on them [Note 72: See 327:1 in Rema], and the halacha is the same when the skin of the hands is dry or cracked.
[הערה סה: ומהגרש”ז אויערבך זצ”ל שמעתי, דכל שהסיכה מונעת גירויים, מסתבר דהר”ז [=דהרי זה] חשיב כרפואה, משא”כ [מה שאין כן] בסוף מכה, סי’ שכח סע’ כב, דאינו אלא לתענוג…]
I heard from Rav Shlomo Zalman Auerbach that whenever applying [oil] prevents irritations, it stands to reason that this is considered like healing, which is not the case at the end of a wound[‘s healing] 328:22, which is solely for pleasure.
והנה מי שמרגיש בידיו או ברגליו ושאר גופו שמצריכו לחיכוך בבשר, ואם יסוך שמן יעביר ממנו את הגירוי, נראה דשרי, דלא גרע מגמר מכה, דגם שם הטבע שמרגישים גירוי, ואפ”ה [ואפילו הכי] מותר לסוך בשמן, וגם כאן אין זה לרפואה אלא לתענוג…
Someone who feels in his arms or legs or the rest of his body a need to scratch, and if he applies oil it will relieve the itching, it seems that it is permitted, for it is no worse than the end [stages] of a wound, for also there it is natural to feel itching, and even so it is permissible to apply oil, and also here this is not for healing but for pleasure…
וכן מותר לסוך בשמן (באלה שלא שייך איסור מירוח) שרגילים לסוך בו בחול, וכמו אלו שסכים בהם את הידים לרככם. וזה מותר אפילו למי שיש לו חטטים בידיו, ואפילו אם מתכוון לרפואה. והטעם גם כאן, כיון שאינו ניכר שעושה לשם רפואה…ומכל מקום רק אם אין מעורבים בו סממנים….
Similarly, it is permissible to apply oil (for those where there is no prohibition of smearing) that people are accustomed apply it on weekdays, such as those that they apply to their hands to soften them. And this is permissible even for one who has eczema on his hands, and even if he intends it for healing. And the reason here as well, is because it is not recognizable that he is doing it for healing…and in any case, only if there is no medication mixed in….
וכשמושחין על הפצע לא ימרחו רק ישליכו את המריחה.
When one places ointment on a wound, one should not spread it but rather cast on the ointment.
(יא) אסור ליתן שעוה או שמן עב בנקב החבית לסתמו מפני שהוא ממרח
(11) It is forbidden to insert wax or thick oil into a hole in a barrel because one will be smoothing
אשר שמע בשמי הוראה להיתרא להניח משחה בשבת במקום דליכא גזירה דרפואה באופן שאינו ממרח כגון ללחוץ מתוך שפופרת…והכא לא קעביד אפילו שבות אלא הנחה בעלמא…ואף על גב דבסי’ שי”ד סי”א לענין נתינה בנקב החבית נראה דאפילו בהנחה בלא מרוח גזרינן אטו מרוח, היינו בעלמא, אבל במקום רפואה ואנו מתירין גזירת שחיקת סממנין מנ”ל [=מנא לן] דגזרינן האי גזרה, ואף על גב דלבריא נראה דגזרינן…מ”מ [=מכל מקום] במקום חולה עדיין לא שמענו.
That he [the questioner] heard in my name a ruling to permit placing on an ointment on Shabbat, in a case where there is no decree against healing, in a fashion that does not spread it, such as squeezing it [directly] from the tube…Here he doesn’t even perform a rabbinically-prohibited act [of memarei’ach] but rather merely placing [it]…and even though in Shulchan Aruch 314:11 regarding putting [a substance] into a hole in a barrel it seems that even placing without spreading is rabbinically prohibited on account of leading to memarei’ach, that is in general, but in a case of healing where we don’t apply the decree of grinding herbs [prohibiting healing on Shabbat], how do we know that we should apply this decree? And even though for a healthy person it seems that we would decree…in any case, in the case of an ill person we still have not heard [of decreeing].
… ומותר להוציא את המשחה משפופרתה ולתתה הישר על גוף החולה, על הפצע, או לפחות על – גבי הגזה, וכן מותר להוציאה ממיכלה במקל וליתן אותה במקום הדרוש. אבל יש להיזהר מאד בכל זה שלא למרוח את המשחה על גוף האדם או על הגזה. ומותר לשים תחבושת על המשחה שעל גוף האדם, ולית לן בה אם אמנם המשחה נמרחת על – ידי זה. הערה ע : ומה שהמשחה נמרחת ע”י [=על ידי] שהוא שם את התחבושת, י”ל [=יש לומר] דהוה ממרח כלאח”י [=כלאחר יד], ועוד, דהרי כוונתו רק שתתפשט המשחה בכל מקום, ולא להחליקה, וגם מותר לשים מעט משחה במקום זה ומעט במקום אחר ולשים אח”כ [=אחר כך] את התחבושת, כי אינו רוצה כלל להחליק את המשחה ולעשותה שוה בכל המקומות…עכ”ל הגרש”ז [=עד כאן לשון הגאון רב שלמה זלמן] אויערבך זצ”ל…
…It is permissible to remove the ointment from its tube and to place it directly on the body of the sick person, on the wound, or at least on the gauze, and similarly it is permissible to remove it from its container with a stick and to place it where needed. But one should be very careful with all this not to spread the ointment on the person’s body or on the gauze. And it is permissible to place a bandage over an ointment that is on a person’s body, and we have no halachic concern if indeed the ointment is spread through this. Note 70: And that the ointment is spread through his placing the bandage, one can say that it is indirect spreading and further, that his intent is only that the ointment reach every place, and not to smooth it, and it is also permissible to place a little ointment on one place and a little on another, and to put the bandage on afterwards, for he does not want to smooth the ointment at all or to even it out everywhere…The language of Rav Shlomo Zalman Auerbach…
מוצרים מועשרים ותכשירי מניעה
(כד) נותנים עלה על גב מכה בשבת שאינו אלא כמשמרת חוץ מעלי גפנים שהם לרפואה
One may place a leaf on a wound on Shabbat, because it only protects it, except for grape leaves, which are for healing.
בענין הוויטאמינים לאנשים בריאים ולחולים…רק כששייך ענין רפואה שהוא בבריא החלש בטבעו וע”י [=ועל ידי] הרפואות נעשה לגוף בריא וחזק יש לאסור ולא כשמתחזק מעט יותר ולא אף שמועילין שלא יחלה בנקל שבזה יש להתיר למעשה כדכתבתי. ולכן רוב הוויטאמינים שאינם מבריאים את האדם הבריא לשנותו שיהיה מחלש בטבעו לבריא וחזק אלא שמחזקין אותו מעט כמו שמתחזק מאכילת בשר יותר מאכילת ירקות וכדומה, מותר ליקח בשבת אף שעושין שלא יהיה עלול להתחלות בנקל…
In the matter of vitamins for those who are healthy and sick…Only when the matter of healing is relevant, which is with a healthy person who is naturally weak, and through the healing his body becomes strong and healthy, should one prohibit. And not when he gets a little bit stronger, and not even when they are effective in preventing him from getting sick easily, because this one should permit in practice, as I have written. Therefore, most vitamins, which do not make the healthy person healthy, to transform him from naturally weak to strong and healthy, but strengthen him a little bit, as one is strengthened more by eating meat than by eating vegetables and the like, is permissible to take on Shabbat, even if they make him less likely to become sick easily….
