Save
Copy
Add to Collection
Export to Google Docs
Shareדְּאָמַר רַב יְהוּדָה אָמַר שְׁמוּאֵל: כׇּל שֶׁאֵינוֹ יוֹדֵעַ בְּטִיב גִּיטִּין וְקִידּוּשִׁין לֹא יְהֵא לוֹ עֵסֶק עִמָּהֶם
Rav Yehuda says that Shmuel says: Anyone who does not know the nature of bills of divorce and betrothals should have no dealings in them
לא יהא לו עסק עמהן - להיות דיין בדבר שמא יתיר איסור ערוה וזהו עיוות שאינו יכול לתקן:
Should not have dealings with them – to be a dayyan [rabbinical court judge] in a matter, lest he permit a sexual prohibition, and this is an irreparable distortion.
…בימי התלמו[ד] לא הי[ו] מסדרי[ם] גט או קידושין כ”א [=כי אם] מגרש בפני ב’ עדים וכן מקדש בפני עדים.
…In the days of the Talmud, there were no mesaderei [rabbinic officiants for] a get or kiddushin; rather, one would divorce before two witnesses, and similarly be mekadesh before witnesses.
…שנת ד’ ותתקמ”ז ליצירה תקנו רבני מצרים והוציאו ספר תורה ברבים והחרימו על אנשי הכפרים השוכנים …לבל ישא אדם אשה ולא יגרש שום אדם את אשתו באלו הכפרים אלא על ידי אלו הרבנים שבכפרי מצרים…והסכמנו והחרמנו כל מי שיתן רשות לאדם שאינו יודע בטיב גיטין וקדושין….
…In the year 4947 from Creation [1197 CE] the Rabbanim of Egypt enacted and took out a sefer Torah in public and established a cherem [ban] on men of the neighboring villages …that a man should not marry a woman nor should any man divorce his wife in these villages except through those Rabbanim that are in the villages of Egypt…And we agreed and put in cherem anyone who would give permission to a man [to marry or divorce] who does not know the nature of gittin and kiddushin…
גם במקומות רבים, יש הסכמה שלא לקדש אלא בעשרה, ושיהיו שם אביה ואמה או מקרובותיה, והחזן מהקהל.
Also, in many places there is agreement to perform kiddushin only in the presence of ten and that her father and mother, or some of her relatives, and the chazan be among the assembly.
...וזה טופס הכתב בהר"ר יוחנן נ"ר......אין בארץ איש רשאי לשרך בנו ובתו בחשאי בלא רשות רבני מתא...
…This is text of the writing of Rav Yochanan, may God protect him…’No man in the land is permitted to make a match for his son or daughter secretly, without permission of the Rabbanim of the city…’
הגה: אם בא חכם אכסנאי לעיר אין לו לקפח שכר הרב הדר שם לעשות חופות וקידושין וליטול השכר הבא מהם הואיל והוא פרס הרב הדר שם אבל מותר לעשות החופה ולתת השכר לרב הקבוע.
Rema: But if a visiting sage came to the city, he may not cut off the salary of the rabbi who resides there to perform weddings and to collect the fee that comes from them, since it is the salary of the resident rabbi; but he is permitted to perform the wedding and to give the fee to the established rabbi.
ומנהג פשוט הוא בכל הארצות שמברך אותה שליח ציבור ונכון הוא...
…The widespread custom in all lands is that the shaliach tzibbur recites it, and that is correct.
וכבר היה מעשה ע"י בהיותי אבל על אמי ז"ל וברכתי ברכת אירוסין תחת החופה כדרך שרב העיר מברך ברכת אירוסין
I already had a situation that when I was in mourning for my mother of blessed memory, and I recited birkat eirusin under the chuppa as is the way of the city’s Rav to recite birkat eirusin.
הכוונה היה שלא יסדר קידושין וגיטין לכתחלה אם לא שהוא מומחה לרבים שיודע בטיב גיטין וקדושין וזה נכלל ג”כ [=גם כן] בכלל דיין על גיטין וקדושין ולהכי נקט הש”ס מלשון לא יהי[ה] לו עסק לשון עסק משמע כל התעסקות בענין קדושין וגיטין יהי[ה] הדיין או המסדר…ובודאי לא בחנם הורגלו בדורות הללו שאין מסדרין קידושין בלתי התרת הרב כי יש לחוש להרבה מכשולים…
The intent was that le-chatchila one should not officiate at kiddushin and gittin if he is not an acknowledged expert who knows the [halachic] nature of gittin and kiddushin, and this is also included in being a dayyan for gittin and kiddushin. And for this reason, the Talmud used the phrase “he should not have dealings.” The term “dealings” implies any dealing with matters of kiddushin and gittin whether to be dayyan or mesader…and certainly it isn’t for naught that in these generations it became customary that one not be mesader kiddushin without the permission of the Rav, for there is concern for many stumbling blocks.
דבנתינת קדושי' אין שם הרבה פרטים באותו סידור ואין מצוין שינוים שם ששייך בהם הוראה אבל בסידור גיטין הרבה מאוד פרטים וזהו ודאי בכלל הוראה ואין ליתן לסדר גיטין אלא למומחה ברבים וכן המנהג בינינו שמכבדין בסידור קידושין אפילו אינו למדן גדול...
…For in giving kiddushin there are not a lot of details in this officiating, and variations for which halachic ruling would be relevant are not common there …and thus is the custom among us that we honor with siddur kiddushin even someone who is not a great scholar...
….ונראה פשוט דלדעת הרמב”ם והשו”ע [=והשלחן ערוך] אם אחר מברך אז הוא מברך במקום החתן ובשליחותו, וגם להי”א [=להיש אומרים] דאחר מברך כדי שלא לבייש את מי שאינו יודע, ג”כ ע”כ [=גם כן על כרחך] עיקר הברכה שייכא להחתן …. וא”כ [=ואם כן] גם לדידהו ע”כ [על כרחך] שאותו אחר רק בשליחות החתן מברך…גם אם ברכת אירוסין ברכת שבח היא, על המקדש מוטלת לאומרה….כשהחתן רוצה שרב פלוני יסדר לו קידושין והכלה והורי[ה] רוצים ברב אחר, הדין עם החתן
…It seems simple that in the view of Rambam and Shulchan Aruch if another recites the beracha then he recites the beracha in place of the chatan and as his agent. And even for those who say that another recites the beracha in order not to embarrass one [a chatan] who does not know [the beracha], still, the beracha perforce belongs to the chatan…. If so, even for those [who maintain it’s for this reason], perforce this other person is only reciting the beracha as the agent of the chatan …Even if birkat eirusin is a beracha of praise, it is incumbent upon the one performing kiddushin to say it…When the chatan wants a certain Rav to be his mesader kiddushin and the kalla and her parents wish for a different Rav, the halacha is on the side of the chatan…
For the reasons stated above we believe that a woman should not be appointed to serve in a clergy position. This restriction applies both to the designation of a title for women that connotes the status of a clergy member, as well as to the appointment of women to perform clergy functions on a regular ongoing basis – even when not accompanied by a rabbinic type title. The spectrum of functions appropriately considered as the role of clergy can be identified by duties generally expected from, and often reserved for, a synagogue rabbi. These common functions include, but are not limited to: the ongoing practice of ruling on a full-range of halakhic matters, officiating at religiously significant life-cycle events, (e.g. brit milah, baby naming, bar mitzvah, bat mitzvah, weddings and funerals). Note: Women speaking at these events is common practice in our community and is not a “clergy function.”
אבל בקהילה שבלאו הכי נשים מרצות ומדווחות ברבים בעניני צבור וכו'...רשאית אשה להכריז מי הוא הרב מסדר הקדושין ומי הם העדים והמברכים שבע הברכות ושאר הודעות ורק ראוי להודיע להם על כך מראש כדי שלא יבעתו.
But in a community where in any case women give speeches and reports in public in matters pertaining to the community etc…A woman is permitted to announce who is the Rav mesader kiddushin and who are the witnesses and those reciting the berachot of sheva berachot and other announcements. Only, it is fitting to tell them [the Rav and witnesses] of this in advance, so that they not be alarmed.
הגה וצריכים העדים לראות הנתינה ממש לידה או לרשותה...
Rema: The witnesses need to see the actual giving to her hand or her property...
הגה ומ"מ נוהגין תחת החופה לשאול לעדים אם הטבעת שוה פרוטה כדי שתדע הכלה שאין מקדשה רק בשוה פרוטה (א"ח)
Rema: And in any case, we have the custom to ask the witnesses under the huppah if the ring is worth a perutah, so that the bride would know that she is betrothed only with something worth a perutah (Orhot Hayyim).
נהגו העם לקדש בטבעת של זהב בלא אבן יקרה בתוכה משום דרוב בני אדם אינם בקיאים בשומא…
The people had the practice of performing kiddushin with a gold ring without a precious stone set in it, since most people are not expert in assessing value…
מִשָּׁרְשֵׁי הַמִּצְוָה. שֶׁתְּצַוֵּנוּ הַתּוֹרָה לַעֲשׂוֹת מַעֲשֶׂה בְּאִשָּׁה, יוֹרֶה עִנְיַן זִוּוּגָם טֶרֶם יִשְׁכַּב עִמָּהּ...וְגַם נֹאמַר שֶׁהוּא כְּדֵי שֶׁתִּתֵּן אֶל לִבָּהּ לְעוֹלָם...וּבְכֵן יִהְיֶה שִׁבְתָּם וְקִימָתָם בְּשָׁלוֹם לְעוֹלָם, וְיִתְקַיֵּם הַיִּשּׁוּב בִּרְצוֹן הָאֵל שֶׁחָפֵץ בּוֹ. וּמֵהֱיוֹת מִיְּסוֹד הַמִּצְוָה מָה שֶׁזָּכַרְתִּי נָהֲגוּ יִשְׂרָאֵל לְקַדֵּשׁ בְּטַבַּעַת לִהְיוֹת בְּיָדָהּ תָּמִיד לְמַזְכֶּרֶת, וְאַף עַל פִּי שֶׁבְּשָׁוֶה פְּרוּטָה לְבַד אֶפְשָׁר לְקַדֵּשׁ מִן הַדִּין.
Among the roots of this mitzva is that the Torah commands us [that a man should] perform an action with a woman that demonstrates the matter of their relationship before he has relations with her…And we can even say that it is in order that she keep this in mind forever…And thus their dwelling and living will always be in harmony, and the dwelling will fulfil the will of God who wishes it. And since the foundation of the mitzva is as I mentioned, [Am] Yisrael have been accustomed to perform kiddushin with a ring to be on her hand always as a reminder, even though halachically it is possible to perform kiddushin with a mere amount of a peruta.
…נותן לה טבעת באצבע שני שסמוך לגודל אומר תהא לי מקודשת בטבעת זו כדת משה וישראל.
He places the ring on her second finger that is adjacent to the thumb and says: Be mekudeshet to me with this ring according to the law of Moshe and Yisrael.
...אפילו נתן לתוך חיקה או לרשותה – מקודשת...ונהגו להשים הטבעת על האצבע הסמוך לאגודל, ומדינא אין קפידא בזה [ע' באה"ט סק"א].
...Even if he placed it in her lap or in her domain, she is mekudeshet…and they are accustomed to place the ring on the finger adjacent to the thumb, but the fundamental law is that this is not something to be particular with.
והיה תוחב לה הטבעת באצבע שאצל האגודל. ואם אינה טהורה אינו נוגע בה אך הניח ליפול מעצמו לאצבעה.
He would press the ring onto her finger that is adjacent to the thumb. But if she is not tehora [ritually pure] he does not touch her, but rather lets it [the ring] fall on its own onto her finger.
מיהו היכא שכבר הכינו צרכי הסעודה ופירסה נדה. ה"ז כונסה לכתחלה ומקדשה ומקבלת הטבעת מידו דכיון דעדיין לא נתקדשה ואינ' מותרת לבוא עלי' לית לן בה אם יגע בידה. וכמדומה אני שכך הורה מורי רבינו שמחה ועבד עובדא בנפשי'.
Nevertheless, where they have already prepared what is needed for the [wedding] feast, and she became nidda. He brings her in [to the chuppa] le-chat’chila and is mekadesh her and she receives the ring from his hand, for since she is not yet mekudeshet and they are not permitted to have relations, there is no concern if he touches her hand. And it seems to me that so ruled my teacher Rabbeinu Simcha and acted accordingly himself.
בחופת נדה פוסקים דיכול לשים הטבעת על אצבעה, ובלבד שלא יגע בה.
In a chuppa where the kalla is nidda we rule that he can place the ring on her finger, just that he not touch her.
...בלשון הקדושין נאמר לאשה בשעת נתינה והיא פושטת ידה ולוקחת הטבעת אז היא מתקדשת בשתיקה שקבלתה הטבעת או כסף הקדושין הויא הודאה כיון שכבר שמעה שנתן לה לשם קדושין
…When it is said to the woman in the language of kiddushin at the time of giving [the ring], and she reaches out her hand and takes the ring, then she becomes mekudeshet through her silence. For her receiving the ring or the money of kiddushin is acquiescence, since she already heard that he is giving it to her for the purpose of kiddushin.
...שמאחר שאין אנו צריכים לאמירתה דבור שלה לא מעלה ולא מוריד כלל...
…For since we don’t require her statement, her speech does not add or detract at all…
המתקדשת מקבלת את הטבעת בשתיקה , ואינה צריכה לענות כלום אחר אמירת המקדש. ואם ענתה אחריו “הן”, או שאמרה “הרי אני מקודשת לך”-לא הפסידה כלום. אבל כשענתה “הרי אתה מקודש לי”-וכפי שנהוג בקהלות רפורמיות-יש לפקפק אם ביטלה בכך את הקדושין, ולפיכך אינה מקודשת אלא מספק…
[The woman who is] becoming mekudeshet receives the ring in silence, and does not need to respond at all after the statement of the one who is mekadesh. But if she responded after him “hen” [“yes” in Aramaic] or said “harei ani mekudeshet lecha” “behold I am mekudeshet to you,” she has not lost anything. But if she answers, “harei ata mekudash li” “you are mekudash to me,” as is practiced in Reform congregations, there is uncertainty whether she has thus nullified the kiddushin, and therefore she is only doubtfully mekudeshet…
וז”ש [=וזה שנאמר] מהרה ישמע כו’ קול כלה כו’, כי עתה בגלות נאמר “נאלמתי דומיה” (תהלים לט:ג) שהיא בחי[נת] שתיקה “וכאלם לא יפתח פיו” כו’ (תהלים לח:יד) ולכך החתן הוא שאומר הרי את מקודשת לי והכלה שותקת אבל לעתיד כשתתעלה מעלה מעלה אז תהיה ג”כ [=גם כן] משפעת ונק'[רא] קול כלה.
That which is said [in sheva berachot] “speedily may there be heard…the voice of the kalla.” For now, in exile, it is said “I have remained mute” (Tehillim 39:3), which is the aspect of silence, “like a mute who does not open his mouth” (Tehillim 38:14). Therefore, the chatan is the one who says, “behold you are mekudeshet to me” and the kalla is silent. But in the future, when she will be elevated higher and higher, then she will also pour forth abundance and it will be called the voice of the kalla.
(יא) ק֣וֹל שָׂשׂ֞וֹן וְק֣וֹל שִׂמְחָ֗ה ק֣וֹל חָתָן֮ וְק֣וֹל כַּלָּה֒ ק֣וֹל אֹמְרִ֡ים הוֹדוּ֩ אֶת־ה׳ צְבָא֜וֹת כִּי־ט֤וֹב ה׳ כִּֽי־לְעוֹלָ֣ם חַסְדּ֔וֹ מְבִאִ֥ים תּוֹדָ֖ה בֵּ֣ית ה׳ כִּֽי־אָשִׁ֧יב אֶת־שְׁבוּת־הָאָ֛רֶץ כְּבָרִאשֹׁנָ֖ה אָמַ֥ר ה׳׃ {ס}
(11) The sound of mirth and gladness, the voice of bridegroom and bride, the voice of those who cry, “Give thanks to GOD of Hosts, for GOD—whose steadfast love is eternal—is good!” as they bring thanksgiving offerings to the House of GOD. For I will restore the fortunes of the land as of old—said GOD.
ביקשתי רק חריגה אחת מן הנוהל המקובל: רציתי לבטא משהו מכל המחשבות הללו בדיבור. תחת החופה, מיד לאחר שלב מסירת הטבעת, נטלתי את המיקרופון מידי עורך הטקס, ושיתפתי את הקהל בפרשנותי שלי ל’קניין’ שנעשה בי זה עתה.
I sought only one departure from the usual protocol: I wanted to express something of all these thoughts in speech. Under the chuppa, immediately after the stage of giving the ring, I took the microphone from the one conducting the ceremony, and shared with those assembled my interpretation of the “kinyan” that I had just undergone.
בנה בית חדש או קנה כלים חדשים...מברך על כל פעם שהחיינו ולאו דוקא חדשים דהוא הדין לישנים אם הם חדשים לו...שאין הברכה אלא ע"י שמחת הלב...על דבר שאינו חשוב כ"כ כגון חלוק...אין לברך עליהם
If one built a new house or acquired new vessels — even if he had similar ones before, or if he bought, sold, and bought again — he recites Shehecheyanu each time. "New" is not specifically new — the same applies to used items that are new to him, ...the blessing is recited on account of the joy in one's heart at the acquisition...For something not particularly significant — such as a robe — one should not recite a blessing.
כשניתן לו כלים במתנה צריך המקבל לברך ברכת שהחיינו ולא ברכת הטוב ויש דנקטי לדינא כפסק השו"ע ויברך ברכת הטוב ולא שהחיינו ולמעשה נראה דטוב יותר לנהוג בזה לברך ברכת שהחיינו
When articles are given to him as a gift, the recipient needs to recite the beracha of she-hechiyyanu and not ha-tov, and there are those who take as law the ruling of Shulchan Aruch and recite ha-tov and not she-hechiyyanu, and in practice it seems that it’s better practice in this to recite the beracha of she-hechiyyanu.
כלים חדשים. לא ראיתי נזהרין בזה...
New articles. I haven’t seen people being careful about this….
שאלתי את הגר”י [=הגאון רב יוסף] ליברמן—מחבר שו”ת משנת יוסף, האם על הכלה לברך את ברכת שהחיינו על הטבעת והרי בוודאי שהיא שמחה מאוד בלבה ומדוע שלא תצטרך להודות על כך לקב”ה, וזה אשר השיב לי:…דהמנהג שלא לברך על תכשיטים, אפילו הם של זהב ויקרים, ואפילו על טבעת עם יהלום, כש”כ [=כל שכן] שאין מברכים על טבעת קידושין, אשר הרב מסדר הקידושין שואל את העדים ''האם שוה פרוטה.''…
I asked Rav Yosef Lieberman, author of Responsa Mishnat Yosef: Should the kalla recite she-hechiyyanu over the ring, for she certainly is very happy in her heart and why should she not need to thank God for that? And this is what he responded to me:…For the custom is not to recite the beracha over items of jewelry, even if they are of gold and expensive, even on a diamond ring, how much more so that we do not recite a beracha over a wedding ring, about which the Rav mesader kiddushin asks the witnesses, “Is it worth a peruta?”…
ומכל מקום נראה שנכון להשגיח שתברך הכלה בעת לבישה ראשונה של תכשיטין החשובים שלובשת אחר הנשואין, ומכל מקום בדיעבד יש זכות בזה…
In any case, it seems that it is correct to oversee that the kalla recite a beracha at the time of her first wearing significant jewelry that she wears after the wedding, though in any case after the fact there is justification in this [not reciting it]…
בענין קניית טבעת שנותנים לכלה בשעת שדוכין…והברכה שיש לברך עליה..ולענין הכלה המקבלת יש טעם גם לברך הטוב ומטיב שהוא גם טובה להנותן…
In the matter of acquiring a ring that they give to a kalla at the time of engagement [shidduchin]….and the beracha that one should recite over it…Regarding the kalla who receives it, there is also reason to recite the beracha of ha-tov u-meitiv, for it is also good for the giver [the chatan]…
מאחר שבאחת החתונות הכלה ברכה שהחיינו בפני הקהל, שאלתי את הגר”י אריאל (כת”י) בזה וביאר לי שוודאי שהכלה יכולה לברך שהחיינו על בגדים וכלים חדשים או על המתנות, ''אולם הברכה בפרהסיא אינה בדרכן של בנות ישראל הצנועות, ויש בכך פריצת גדר ואין דעת חכמים נוחה מכך.''
Since at a wedding the kalla recited she-hechiyyanu before those assembled, I asked Rav Yaakov Ariel (in writing) regarding this and he explained to me that certainly the kalla can recite the beracha of she-hechiyyanu over clothing and new articles or over gifts, “However, the beracha in public is not in the way of the modest daughters of Yisrael, and there is a breach of the fences [of modesty] in this and the sages are not pleased with it.”
…אם יש איסור להאיש לילך בטבעת שנתנה לו הכלה שלא בשעת קידושין מטעם חוקות העכו”ם, נראה לע”ד [=לפי עניות דעתי] דלא שייך לאסור דהא ליכא אחר מעשה הנישואין חק אצל העכו”ם שילך האיש בהטבעת שנתנה לו איזה זמן …מאחר דההליכה אחר הנישואין ודאי הוא רק לנוי ואולי גם לסימן שהוא נשוי…
…If there is a prohibition on account of idolatrous ordinances for the man to go about with a ring that the kalla gave him outside of the time of kiddushin. It seems in my humble opinion that there is no reason to prohibit, for there is no ordinance among idolators for a man to go about for some time with a ring that she gave him …since going about after the wedding [with the ring] is certainly only for adornment and perhaps also as a sign that he is married…
…ודאי לענין הקידושין מאחר שכבר נתקדשה כדין הם קידושין גמורים, ומה שגם היא נתנה וגם אמרה מה שאמרה הם דברי הבל ושטות….אבל אסור לעשות… שהוא נגד דין התורה ובדיני הנכרים צריכה גם היא לקדש שנמצא שעושין כחק שלהם שודאי הוא באיסור הלאו, אלא אף אם אינו כלל חק הנכרים נמי נראה דאסור לעשות כן בשעת החופה אף בלא אמירה, ובאמירה אף אח”כ [=אחר כך] אם הוא סמוך להחופה…שיש לחוש שיבא מזה שיאמרו שגם האשה יכולה לקדש את האיש…שהוא איסור גדול שהרי עי”ז [=על ידי זה] עושין שישכח מהרבה דין קידושין…
…Certainly, regarding the kiddushin, since she has already become mekudeshet in accordance with Halacha, they are full-fledged kiddushin. That she also gave and also said what she said is silliness and nonsense…But it is prohibited to do this…for it is against the law of the Torah, and according to gentile law she, too, needs to perform kiddushin, and thus that they do in accordance with their ordinances which is certainly prohibited, but even if it is not a gentile ordinance also it seems to be prohibited to do so during the chuppa even without making a statement, and with a statement even afterwards if it is adjacent to the chuppa…for one should be concerned that based on this they will come to say that also a woman can perform kiddushin on a man…it is a great prohibition, for through this they cause the law of kiddushin to be forgotten by many…
…וכשנזדמן לרב אחד באיזו חתונה שמכריחין אותו והוא אנוס בפרנסתו לעשות הקידושין דוקא באופן שהכלה תתן ג”כ [=גם כן] טבעת להחתן צריך להודיע אותם וגם להעדים כי רק נתינת החתן להכלה הם קנין הקידושין, ונתינת הכלה להחתן לא שייך להקידושין כלל אלא הוא רק מתנה בעלמא ואמירתה תהא בלשון שהם דברי נתינה לאהבה ולחבה אחרי שכבר הוא בעלה.
…When a Rav at a given wedding is in a situation where they compel him and he is under duress for his livelihood to conduct the kiddushin specifically in a way that the kalla will also give a ring to the chatan, he must inform them and also the witnesses that only the chatan’s giving to the kalla is kiddushin, and the kalla’s giving to the chatan is not relevant to the kiddushin at all, but rather it is a mere gift, and her statement should be the language of giving for love and affection once he is already her husband.
…ואין להתיר שתיתן האישה טבעת לחתן, אפילו תאמר “הרי אני מקודשת לך”…הערה 3: אם הדבר חשוב מאד לכלה, ניתן להציע שתתן טבעת לאחר סיום ברור של טקס החופה, ותאמר לו את הפסוק “שמני כחותם על ליבך כחותם על זרועך”, או משפטים דומים לזה שאין להם שום משמעות קניינית. בהצעה זו אין מקום לחששות שכתב ב”אגרות משה (אה”ע ח”ג סי’ יח,א).
(א) מנהג נכרים לא שייך כאן;
(ב) גם אין בזה חשש לטעות, שיחשבו שגם האישה מקדשת…
(ג) לא שייך החשש שישכח דין תורה.
…One should not permit the woman to give a ring to the chatan, even if she says, “behold I am mekudeshet to you”…Note 3: If the matter is very important to the kalla, it is possible to suggest that she give a ring after the clear conclusion of the chuppa ceremony, and that she say to him the verse, “Place me like a seal upon your heart, like a seal upon your arm” [Shir Ha-shirim 8:6], or sentences similar to this that have no acquisitional meaning. This suggestion leaves no room for the concerns that Iggerot Moshe raised (EH 3:18)
1. A custom of non-Jews is not relevant here.
2 Also there is no concern in this of [causing] error, that people will think that also a woman performs kiddushin…
3. The concern that a law of the Torah will be forgotten is not applicable.
ישנה אפשרות אשר מנסיוננו מקובלת על רוב הזוגות והיא כי בסיום הטקס לאחר שבירת הכוס תיתן הכלה את הטבעת לחתן בתור מתנה המביעה אהבה. הדבר חייב להתבצע בתיאום עם הרב, אחרי הודעתו של הרב שהטקס ההלכתי הסתיים. בנתינה זו יכולה הכלה לאמר מספר מילים, המקובל הוא לצטט פסוקים המביעים אהבה כגון "אני לדודי ודודי לי" וכדו’ [ניתן להתייעץ עם הרב על הנוסח]…יש רבנים המאפשרים נתינת טבעת על ידי הכלה בסוף הטקס, על פי ההצעה הנ”ל [=הנזכרת למעלה] ויש שאינם מאפשרים חששם הוא שמא הדבר יתפרש כפעולה הלכתית, אשר בשיטת "המדרון החלקלק"…
There is a possible option that in our experience is acceptable for most couples, that at the end of the ceremony after breaking the glass, the kalla gives the ring to the chatan as a gift that expresses love. The matter must be done in coordination with the Rav, after the Rav’s announcing that the halachic ceremony has ended. At this giving the kalla can say a few words, it is common to quote verses that express love such as “I am beloved’s and my beloved is mine” and the like. [one can consult the Rav for the language.]… There are Rabbanim who permit giving a ring by the kalla at the end of the ceremony in accordance with the above suggestion and there are those who do not allow for it. Their concern is lest the matter be interpreted as a halachic act, which is a slippery slope…
