Save
Copy
Add to Collection
Export to Google Docs
Share(טז) רַבָּן גַּמְלִיאֵל הָיָה אוֹמֵר, עֲשֵׂה לְךָ רַב, וְהִסְתַּלֵּק מִן הַסָּפֵק...
(16) Rabban Gamaliel used to say: appoint for thyself a teacher, avoid doubt...
ולמעשה כשמזדמן שאלה כזו אני חוקר ודורש הרבה אם יש להאשה סכנה בזה ורק אם הבעל והאשה הם יראי ה’ וצנועים במעשיהם שלא יקילו הם עצמם יותר מהראוי וגם שלא ידעו אחרים ממה שהקלתי להם כדי שלא יבואו אחרים להקל בעצמם שלא כדין. וגם רק על זמן קצר וכשיעבור הזמן אם אומרים שעדין היא בסכנה להתעבר אני חוקר ודורש עוד הפעם ואני מזהירם עוד הפעם מחומר האיסור ושלא יבואו להקל יותר מהראוי ולא יפרסמו וג”כ [=וגם כן] רק על זמן קצר וכן בכל פעם אם עדין הם צריכים לההיתר. ולכן מעטים מאד הם אלו שהתרתי להם. וכן יש לכל רב מובהק להתנהג בזה. וסתם רבנים ח”ו להם להורות בענין חמור זה
In practice when I encounter a question like this, I investigate and look into it a great deal if there is danger for the woman in this [pregnancy and childbirth], and only if the husband and wife are God-fearing and modest in their deeds, that they won’t be more lenient than is appropriate and also that others not know that I was lenient with them, so that others not come to be lenient for themselves incorrectly. Also, only for a short time, and when the time passes, if they say it would still be dangerous for her to become pregnant, I investigate and look into it again, and I warn them further this time regarding the stringency of the prohibition [of wasting seed when using a diaphragm without a clear need] that they not come to be overly lenient and don’t make it public, and also only for a short time. And so it is every time, if they need permission. And therefore, there are very few cases that I have permitted. And thus should every expert Rav conduct himself with this. And ordinary Rabbanim, God forbid that they should rule on this serious matter.
…אפילו אם לא קיימו עדיין פו”ר [=פריה ורביה], רק שהאשה חלושה, יכולה לקחת הגלולות למנוע הריון מאחר שאין בזה ענין של הוז”ל [=הוצאת זרע לבטלה]. ודע שבעניינים אלה צריך בכל פעם לשאול רב מובהק ואין לסמוך רק על הרופא אף שהוא ירא שמים.
….Even if they have not yet fulfilled pirya ve-rivya, only that the woman is weak, she can take the contraceptive pills since there is no issue of hotza’at zera le-vatala [wasting seed]. And know that in these matters it is necessary each time to consult an expert Rav and not to rely only on the physician, even if he is God-fearing.
…שמעתי מהגרש”ז [=מהגאון רב שלמה זלמן] אויערבאך זצ”ל…רק לתקופה קצרה בלבד ולפי ראות עיני המורה הוראה, עכ”ד [=עד כאן דבריו].
… I heard from Rav Shlomo Zalman Auerbach of blessed memory… “this is only for a short period of time and according to the assessment of the halachic authority.”
איזו סמכות יש…להכריז על דבר שמימים ימימה נהגו לשאול עליו, שמכאן והלאה אין צורך לשאול?…ישנם נושאים שהם כבדי משקל ובעלי השלכות משמעותיות, כגון השאלה על שימוש באמצעי מניעה, שמפאת מורכבותה לא ניתן לדלג בה על הפנייה לרב….יש לציין שהזוג עצמו לא תמיד ריאלי בתוכניותיו….3. סוגי האמצעיים הבורות בדירוג ההלכתי של האמצעים השונים היא נחלת רבים; וכשלא שואלים, עלולים לבחור באמצעים האסורים על פי ההלכה…4. קשר רב-זוג יש לזכור כי הרב אינו מחשב הפולט תשובות הלכתיות ויש לו תפקיד חשוב באיזון הזוג. פעמים שהזוג מאמץ לעצמו טיעונים הלכתיים מופרכים…יש ערך מוסף בלימוד שלמד [הרב] במהלך השנים…5. פסק אישי חשוב מאד להדגיש שהיכולת האישית ללדת ולהתמודד עם החיים באופן מעשי היא אישית לכל אחד ואחד….
What authority is there…to proclaim about a matter that from time immemorial has been customarily asked about, that from now on there is no need to ask?…There are topics that are weighty and have significant implications, like the question regarding using contraceptives, that due to its complexity one cannot skip over turning to a Rav…One should note that a couple themselves are not always realistic in their planning…Types of methods: Ignorance of the halachic ranking of different contraceptive methods is widespread; and when they don’t ask, they are liable to choose methods prohibited by Halacha…The Rav-couple connection: One should remember that a Rav is not a computer that spits our halachic responses, and he has an important role in balancing out a couple. Sometimes a couple adopts unfounded halachic claims for itself…There is an added value in the study that the [Rav] has undertaken over the years…Individual rulings: It is very important to emphasize that the individual ability to bear children and contend with life in a practical way is individual for every single person…
...יְהוּדִית, דְּבֵיתְהוּ דְּרַבִּי חִיָּיא...שַׁנַּאי מָנַהּ, וַאֲתַאי לְקַמֵּיהּ דְּרַבִּי חִיָּיא, אֲמַרָה: אִתְּתָא מְפַקְּדָא אַפְּרִיָּה וּרְבִיָּה? אֲמַר לַהּ: לָא. אֲזַלָא אִשְׁתְּיָא סַמָּא דַעֲקַרְתָּא. לְסוֹף אִיגַּלַּאי מִילְּתָא. אֲמַר לַהּ: אִיכּוֹ יְלַדְתְּ לִי חֲדָא כַּרְסָא אַחְרִיתָא...
...Yehudit, the wife of Rabbi Ḥiyya...She changed her clothes to prevent Rabbi Ḥiyya from recognizing her and came before Rabbi Ḥiyya to ask him a halakhic question. She said: Is a woman commanded to be fruitful and multiply? He said to her: No. She went and drank an infertility potion. Eventually the matter was revealed, and Rabbi Ḥiyya found out about what Yehudit had done. He said to her: If only you had given birth to one more belly for me...
בעולם הרבני מקובל שעל בני זוג להתייעץ עם רב קודם שידחו לידה ראשונה. ברם, לאחר שנים רבות של ייעוץ לבני זוג בתחום זה אני מתקשה להבין מה נשתנתה הלכה זו מכל ההלכות, שבכל ההלכות אנו מפנים לייעוץ של רב רק כאשר מדובר במציאות מורכבת וחריגה, ואילו בהלכה זו שברגיל נובעת מעניינים ידועים יחסית אנו מתנים את הפסיקה בהתייעצות עם הרב.
In the rabbinic world it is accepted that a couple must consult a rabbi prior to pushing off a first birth. However, after many years of counseling couples in this area, I find it difficult to understand ma nishtana, what makes this halacha different from all other halachot? For with all other halachot we refer to a rabbi’s counsel only in complex or unusual situations, but in this halacha, which usually arises from commonly known issues, relatively speaking, we condition the ruling on consulting with a rabbi.
…ובסתם, אם מרגישה צורך יכולה לשהות כשנתיים מלידה עד תחילת הריון, אך אין לקבוע מסמרות בדבר, ובמקום שיש צורך לפרק זמן ארוך יותר יש לשאול שאלת חכם.
…In general, if she feels a need, she can wait about two years from birth until the beginning of pregnancy, but one should not make absolute rules in the matter, and in a case where there is a need for a longer period of time, one should ask a halachic question.
ג. קשה לקבוע לאישה מה הן יכולותיה ואפשרויותיה. אמנם הדבר מסור בידיה ולב יודע מרת נפשו. עם זאת, על מנת להימנע משיקולים מוטעים, שבהם תופסים מקום נטיות צדדיות, כגון אופנות חיצוניות וצרכים מדומים, יש להתייעץ עם גורם אובייקטיבי הלכתי עליו לסייע לאישה בשיקוליה, להבחין בין נוחיות לבין צורך, בין דרישות ההלכה, מצד אחד, ובין יכולותיה האמיתיות שך האישה, מצד שני.
It is difficult to determine for a woman what she can do and what is possible for her. Indeed, the matter is given over to her hands and “a heart knows its own bitterness.” Together with this, in order to prevent erroneous considerations, among which are extraneous tendencies, like trends from outside [our tradition] and imagined needs, one should consult an objective halachic figure who should help a woman with her considerations, to distinguish between convenience and needs, between the demands of halacha on the one hand and the woman’s true capabilities on the other.
מקובל להורות, וכך כתוב ברוב התשובות שעסקו בשאלות אלו, שבכל שאלה שנוגעת למניעת היריון צריך לשאול רב, משום שהנושא מורכב וגורלי ומצריך דיון רציני….בנוסף, לפעמים בני הזוג אינם רואים את התמונה השלימה….כדי למנוע טעויות כאלה, רצוי להתייעץ עם רב, שמתוך ניסיון חייו ושיקול דעתו לגבי הערכים השונים המונחים על כף המאזניים, יוכל להורות להם את הדרך שבה יוכלו לקיים את המצווה כראוי, באופן שייטב להם בעולם הזה ובעולם הבא. אמנם מצד האמת, יש מקרים פשוטים שבהם אין צורך לשאול רב, כמו למשל, בני זוג צעירים, שרשאים לדחות היריון למשך תשעה חודשים עד שנה לאחר הלידה. ואע”פ כן טוב שישאלו רב, שמתוך כך אולי יתבררו להם עניינים נוספים, והקשר שלהם אל הרב יתחזק. כאשר השאלה מורכבת, מי שאינו מבין את הסוגיה על בוריה, חייב לשאול רב. ומי שמבין היטב את הסוגיה על כל מרכיביה, יכול בדרך כלל לדעת מה ראוי לו לנהוג. אמנם כיוון שאנשים עלולים לטעות בהערכת הקשיים שלהם או במשקל האתגרים והערכים שעומדים לפניהם, בין לצד ההפרזה בין לצד ההפחתה, נכון שכאשר יש לבני הזוג רצון למנוע היריון מעבר לשנה אחר הלידה, ישאלו רב. ונכון לשאול בזה רב שמכיר את בני הזוג. כאשר יש לאשה קשר עם רבנית מנוסה בתחום זה, אפשר שיסכימו ביניהם שהאשה תתייעץ עם הרבנית. הערה 20: ובני תורה שלמדו יפה את הסוגיה (המבוארת בפרק זה ובהערות), וההלכה ברורה להם, יכולים לפסוק לעצמם גם בשאלות מורכבות. אלא שעדיין יתכן שיטעו בשיקול הדעת, ולכן נכון שיתייעצו עם רב שמכיר אותם.
הערה 20: ובני תורה שלמדו יפה את הסוגיה (המבוארת בפרק זה ובהערות), וההלכה ברורה להם, יכולים לפסוק לעצמם גם בשאלות מורכבות. אלא שעדיין יתכן שיטעו בשיקול הדעת, ולכן נכון שיתייעצו עם רב שמכיר אותם.
The generally accepted instruction, as written in most responsa that deal with questions of this sort, is that a rabbi should be consulted on all questions involving contraception and birth control. Since the subject is complex and the consequences are fateful, such questions demand serious consideration….Another reason to consult a rabbi is that sometimes the couple does not see the whole picture….In order to avoid these types of mistakes, it is prudent to consult a rabbi. His life experience, together with his good judgment, allows him to properly weigh the variables and values at stake and to guide the couple toward proper fulfillment of the mitzva in a manner that will benefit them in this world and the next. In truth, in simple cases it is unnecessary to ask a rabbi. For example, any young couple may use contraception for nine months to a year after a birth. Even so, speaking with a rabbi is still a good idea, as they might learn about other things, and they will strengthen their relationship with him. When the question is complicated, anyone who is not an expert in all the pertinent issues must ask a rabbi….When the wife has a relationship with a rabbanit who is experienced in this field, the couple may decide that the wife will consult with her.…
Footnote 20….People who are Torah-knowledgeable and have studied the subject (elucidated in this chapter and the notes) in depth and to whom the halakha is clear, can make the decision for themselves. Nevertheless, it is still possible that they will make an error in judgment. Therefore, it is a good idea for them to consult a rabbi who knows them. Additionally, a relationship with one’s rabbi is always helpful to strengthen one’s connection to Torah and its values.
…ואפילו במקום “חשש” סכנה יש להקל….ונכון שההיתר ינתן לתקופה מסויימת, כגון שנה או שנה וחצי, ואח”כ [=ואחר כך] תחזור האשה להבדק ע”י [=על ידי] רופאים שאפשר שנרפאת לגמרי ואין עוד חשש סכנה, ותוכל להכנס להריון.
Even in a situation of “concern” for danger one should be lenient…And it is correct that permission be granted for a set time, like a year or a year and a half, and afterwards the woman return to be checked by physicians, for it is possible that she has fully healed and there is no further concern for danger, and she can get pregnant.
If delay[ing procreation] is forbidden, then no moratorium should be tolerated because no rabbi has the authority to permit that which is forbidden. He must find a halakhic basis for it. Presumably, the rabbis who issue temporary dispensations are functioning as pastoral/spiritual counselors who wish to encourage the couple to establish a faithful house in Israel. In that case, they should clarify their role to the couple, and tell them directly that they speak as spiritual advisors, rather than as halakhic decisors….
זמן קצוב: אין מדובר בדחייה "עד שיהיה לנו כוח", כי אם בהחלטה מתוכננת מראש מתי בעהי”ת [=בעזרת ה’ יתברך] מנסים להיכנס להריון. הקביעה מראש של זמן קצוב תוחמת את הגבול, ומלמדת כי אין מדובר בהשתמטות מחובה.
A fixed period of time: This is not a matter of a delay “until we have the strength,” but rather a decision planned in advance as to when, with God’s help, we will try to conceive. Setting a time period in advance defines a boundary, and teaches that this is not a matter of shirking an obligation.
ישנם נושאים שהם כבדי משקל ובעלי השלכות משמעותיות, כגון השאלה על שימוש באמצעי מניעה, שמפאת מורכבותה לא ניתן לדלג בה על הפנייה לרב….
There are topics that are weighty and have significant implications, like the question regarding using contraceptives, that from the perspective of its complexity one cannot skip over turning to a Rav.
אמנם מצד האמת, יש מקרים פשוטים שבהם אין צורך לשאול רב...ואע"פ כן טוב שישאלו רב...וכאשר השאלה מורכבת, מי שאינו מבין את הסוגיה על בוריה, חייב לשאול רב.
In truth, in simple cases it is unnecessary to ask a rabbi...Even so, speaking with a rabbi is still a good idea...When the question is complicated, anyone who is not an expert in all the pertinent issues must ask a rabbi.
…Rabbis still want women to come to them for permission for contraception. Most women said they wouldn’t dream of asking about contraception at the beginning of their reproductive lives, but after two or three pregnancies they start asking the rabbi. The rabbi might give them limited permission to use, say, hormonal birth control but only for a short period of time, “six months and then you come back to me.” Many of the women said that by the time they had three or four children, they decided when they were ready to get pregnant again. And they would either go to a doctor who wouldn’t ask questions or would avoid getting pregnant through other means.
גם במקום שאין סכנה, רק עיני הדיין רואות שמחפשי ההיתר אינם לסיבת להשפיר ולהנעים את החיים, וגם לא להקל מעצמם עול גידול בנים
Even in a case where there is no danger, only the eyes of the judge can perceive that those who seek permission are not for reasons of making their lives easier and more pleasant, and also not to relieve themselves of the yoke of raising children
קשה לקבוע לאישה מה הן יכולותיה ואפשרויותיה….
It is difficult to determine for a woman what she can do and what is possible for her….
Couples who come to a Rav and they ask ‘we’d like to delay,’ obviously they have issues. Why are they coming? We’re not talking about people who are not concerned about the mitzva…If they didn’t care, then they wouldn’t be coming to the Rav in the first place. They’re coming to the Rav because they want to do the right thing. Now, many times when they come, do they always divulge to the Rav what is really bothering them? Just try to imagine: who do they go to? Maybe they go to the chatan’s Rav, the kalla doesn’t necessarily know him… Only they know what is bothering them, who else can know?…Even if the Rav has their best interests in mind, he can’t know what’s really bothering this couple…
אני פונה לרבנים העוסקים בסוגיות אלה לתת את הדעת לקשיים ולהתלבטיות האמיתיים העולים מקרב הזוגות ולהתייחס, עד כמה שזה ניתן, למכלול ההיבטים. מאידך, חשוב מאוד שכל זוג ידע שקיימת אוזן קשבת בעולם ההלכתי לשאלותיו. יחד עם זאת, יש לחזק את הזוג בחשיבותה של מצוות פרייה ורבייה…
I ask that rabbis who deal with these topics pay attention to the difficulties and real indecisions that arise among couples, and that they relate, to the extent possible, to the totality of aspects. Conversely, it is very important for each couple to know that a listening ear for their questions exists within the halachic world. Together with this, one should offer strength to the couple regarding the importance of the mitzva of pirya ve-rivya.
יתברך שמו של הקב"ה שהוא חפץ בטוב בריותיו שידע שאין טוב לאדם להיות לבדו ועל כן עשה לו עזר כנגדו ועוד כי כוונת הבריאה באדם כדי לפרות ולרבות וזה אי אפשר בלא העזר ועל כן צוהו לדבק בעזר שעשה לו לכך חייב כל אדם לישא אשה כדי לפרות ולרבות
Blessed be the name of the Holy One, blessed is He, who desired goodness for his creations. For He knew that it is not good for man to be alone and therefore He made a fitting helper for him, for the intent of the creation of man is to be fertile and to increase, and this is impossible without a helper. Therefore He commanded him to cling to the helper whom He made for him. Thus every man is obligated to marry a woman in order to be fertile and increase
האשה אמנם פטורה עקרונית מהמצווה, אולם היא גם פטורה מעצם הנישואין, מאותה סיבה. אך אם היא מעוניינת להינשא לאיש…על דעת זו היא נישאת – כדי לסייע לבעלה לקיים את המצווה, כי הוא אינו יכול לקיימה בלעדיה. לכן גם היא נחשבת כמקיימת מצווה….הא בהא תליא, זוגיות ומשפחתיות כרוכות זו בזו. נישואין מחייבים נטילת אחריות בתחומים רבים, כולל אימהות….
The woman is indeed fundamentally exempt from the mitzva, but she is also exempt from marriage itself, for the same reason. But if she is interested in marrying a man….she gets married with this in mind—in order to facilitate her husband fulfilling the mitzva, because he cannot fulfill it without her. Therefore, she, too, is considered to be fulfilling a mitzva….Each of these depends on the other, couplehood and familyhood are intertwined. Marriage demands taking responsibility in many areas, including motherhood…
…ואפשר להבחין בשתי טענות עיקריות שמעלה הזוג הצעיר, כשלפעמים שתיהן מתקיימות כאחת: א. לימודים, לפעמים מאוד תובעניים, ואין האישה רוצה “להביא ילד לעולם כדי שמטפלת תגדל אותו”. ב. “צריך קודם כל לבנות את הזוגיות שלנו”. בנוגע לטענה השנייה, יש להיות מודע אף לעובדה שפעמים רבות חודשי ההריון הראשונם קשים לאישה, מלווים בסימפטומים פיסיים המשבשים את קצב החיים אליו הייתה רגילה עד כה ומשפיעים על מצבה הנפשי. לא נוכל להתעלם מההשלכות של תופעות אלו על הזוג הטרי. הרי עצם הנישואין מהווים מעבר דרסטי לשני בני הזוג ומשפיעים עמוקות על נפשה של הבחורה, וידוע שנדרשת תקופת הסתגלות מובנת מאליה וכבר ציוותה אותנו התורה: “כי יקח איש אישה חדשה, לא יצא בצבא ולא יעבור עליו לכל דבר. נקי יהיה לביתו שנה אחת ושימח את אשתו אשר לקח.” (דברים כד, ה). אלו, אם כן, טענות רציניות, ויש להתייחס אליהן בכובד ראש.
…It is possible to discern two central claims that a young couple raises, when sometimes both of them are present: 1. Studies, sometimes very demanding, and a woman does not want to “bring a child into the world to be raised by a babysitter.” 2. “It’s necessary first of all to build up our relationship.” Regarding the second claim, one should also be aware of the fact that the first months of pregnancy are often difficult for the woman, accompanied by physical symptoms that disrupt the rhythms of life to which she was accustomed up to that point and affect her emotional state. We cannot ignore the consequences of these phenomena on the new couple. For marriage itself is a drastic transition for both spouses and affects the young woman’s emotional state deeply, and it is known that a built-in adjustment period is needed and the Torah already commanded us: “When a man takes a new wife, he should not go out to the army or leave for any other matter. He should be free for his home for a year and gladden his wife whom he took” (Devarim 24:5). These are, then, serious claims, and one should relate to them with gravity.
מנסיוני, מדובר בבני זוג שמחויבותם להלכה היא הגורמת להם להתלבט בתחום זה. הם מוכנים ומתעתדים להתמסר למשימת בניית המשפחה, מתוך הבנת החשיבות של משימה זו, השמחה והסיפוק הגלומים בה מצד אחד, אך גם מורכבותה, קשייה, ואתגריה מצד שני…
In my experience, we are speaking about partners whose commitment to Halacha is what causes them to debate what to do in this area. They are prepared and intend in the future to devote themselves to the mission of building a family, based on an understanding of the importance of this task, the joy and the satisfaction inherent to it on the one hand, but also, on the other hand, its complexity, difficulties, and challenges…
האם אנחנו דואגים שילדינו יפנימו את האושר והשמחה, החובה והזכות בהבאת ילדים לעולם, אושר שאין לה תחליף ושהוא כלל אינו מובן מאליו…שהיא מתנת שמים?
Do we take care that our children internalize the happiness and joy, the obligation and privilege of bringing children into the world, a contentment that has no substitute and which is not to be taken for granted at all…that it is a gift from Heaven?
ונראה לומר דאף דקיום המצוה הוא רק בלידת הבנים, מ”מ [=מכל מקום] מעשה המצוה מה שמוטל על האדם לעשות, היא הביאה…דהלידה באה אח”כ [=אחר כך] מאליה בידי שמים…
It seems correct to say that, although fulfilling the mitzva is only through the birth of children, nevertheless the mitzva act, which is incumbent upon a man to perform, is sexual relations…for the birth happens afterwards on its own, in the hands of Heaven…
...בֶּן שְׁלשׁ עֶשְׂרֵה לַמִּצְוֹת...בֶּן שְׁמֹנֶה עֶשְׂרֵה לַחֻפָּה...
...At thirteen subject to the commandments...At eighteen the bridal canopy...
דְּאָמַר: בֶּן עֶשְׂרִים שָׁנָה וְלֹא נָשָׂא אִשָּׁה – כׇּל יָמָיו בַּעֲבֵירָה. בַּעֲבֵירָה סָלְקָא דַּעְתָּךְ?! אֶלָּא אֵימָא: כָּל יָמָיו בְּהִרְהוּר עֲבֵירָה. אָמַר רָבָא, וְכֵן תָּנָא דְּבֵי רַבִּי יִשְׁמָעֵאל: עַד עֶשְׂרִים שָׁנָה יוֹשֵׁב הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא וּמְצַפֶּה לָאָדָם מָתַי יִשָּׂא אִשָּׁה, כֵּיוָן שֶׁהִגִּיעַ עֶשְׂרִים וְלֹא נָשָׂא, אוֹמֵר: תִּיפַּח עַצְמוֹתָיו.
As he says: If one is twenty years old and has not yet married a woman, all of his days will be in a state of sin concerning sexual matters. The Gemara asks: Can it enter your mind that he will be in a state of sin all of his days? Rather, say that this means the following: All of his days will be in a state of thoughts of sin, i.e., sexual thoughts. One who does not marry in his youth will become accustomed to thoughts of sexual matters, and the habit will remain with him the rest of his life. Rava said, and similarly, the school of Rabbi Yishmael taught: Until one reaches the age of twenty years the Holy One, Blessed be He, sits and waits for a man, saying: When will he marry a woman? Once he reaches the age of twenty and has not married, He says: Let his bones swell, i.e., he is cursed and God is no longer concerned about him.
אם היו ב"ד נזקקין לדקדק ע"פ שורת הדין בענייני הזווגים לכפותם היו צריכין לכפות את כלם...ולזה העלימו חכמי הדורות את עיניהם בעניני הזווגין שלא למנעם אין צ"ל שלא להפרידם כל ששניהם רוצים ואין בנשואין ההם לא משום ערוה ולא משום אסור קדושה
…If a bet din needed to be particular in accordance with the letter of the law in matters of marriage matches, to force them [to marry fertile women] they would need to force everyone…And for this the sages of the generations turned a blind eye in matters of marriage matches so as not to prevent them, and it goes without saying not to separate them, as long as both of them [parties to the marriage] want it, and [so long as] in these marriages involve no problem of prohibited sexual pairings nor of prohibited [marriage for a kohen from the perspective of his] sanctity.
הגה ובזמן הזה נהגו שלא לכוף ע"ז וכן מי שלא קיים פריה ורביה ובא לישא אשה שאינה בת בנים כגון עקרה וזקנה או קטנה משום שחושק בה או משום ממון שלה אע"פ שמדינא היה למחות בו לא נהגו מכמה דורות לדקדק בענין הזיווגים ואפי' בנשא אשה ושהה עמה עשרה שנים לא נהגו לכוף אותו לגרשה אע"פ שלא קיים פריה ורביה וכן בשאר ענייני זיווגים
Rema: Nowadays, the practice is not to compel on account of this. Thus, someone who has not fulfilled pirya ve-rivya and wants to marry a woman who cannot bear children, such as an infertile woman or a postmenopausal woman or a minor, because he desires her or because of her money, even though halachically it would have been proper to rebuke him, it has not been the practice for several generations to be particular in the matter of marriage matches. And even if he married a woman and remained with her for ten years, the practice is not to compel him to divorce her, even though he has not fulfilled pirya ve-rivya, and similarly with other matters of marriage matches.
אכן נראה שמבחינת דחייתה של מצות פריה ורביה אין כל יסוד להבחין בין צורות ההשהיה, הרי תוצאה אחת לדבר—לעת עתה אינו מקיים את מצותן…נכון שניתן להבדיל בין מהות הפעילות שיש בשתי צורות ההשהיה העומדות בפנינו. עיכוה הנישואין הכרוך בפרישות מפעילות מינית מהווה דחיה ב"שב ואל תעשה" של מצות פריה ורביה. לעומת זאת, המשתמש באמצעי מניעה במסגרת חיי הנישואין דוחה את המצוה על ידי מעשיו הוא, דהיינו ב"קום ותעשה" (יתכן שהבחנה זו נכונה היא אפילו לגבי אותם אמצעי מניעה ששימושם הוא בידי האשה, דוגמת ההורמונים). אולם קשה להניח שיש להבחנה זו משקל הלכתי לגבי הכרעת שאלתנו. הרי ההבדלים ההלכתיים בין "קום ועשה" ל"שב ואל תעשה" מוגדרים הם באופן מדויק בתלמוד ואל לנו לחדש הבדלים נוספים על פי סברה בעלמא.
Indeed it seems that from the perspective of delaying the mitzva of procreation, there is no basis at all to distinguish between types of delay, for the result is the same—for the time being he is not fulfilling his mitzva….True, one can distinguish between the essence of the action in the two forms of delay that stand before us. Delaying marriage, which entails abstention from sexual activity, is a passive delay of the mitzva of pirya ve-rivya. In contrast, someone using contraception in the context of married life is pushing off the mitzva through his own action, which is active. (It is possible that this distinction is correct even for those contraceptive methods whose use is in the hands of the woman, such as hormones.) But it’s difficult to assume that this distinction bears halachic weight for deciding our question. The halachic differences between active and passive are defined precisely in the Talmud and it is not for us to innovate additional differences based only on our own reasoning.
והנה כל מה שכתבנו שייך לרווק הדוחה את נישואיו. אך אפשר לומר שאדם נשוי הרוצה לדחות פריה ורביה אינו רשאי. והסברה לחלק בין דחיית נישואין לבין דחיית פריה ורביה היא, שמצוות פריה ורביה היא לחיות עם אשה כדרך כל הארץ כדי לפרות ולרבות. ולכן כל עוד אין לו אשה התורה לא חייבתו לשאת אשה לפני זמנו ויכולתו. אך ברגע שנשא אשה, חייב לחיות עמה כדרך כל הארץ עד שיפרה וירבה, ואינו רשאי לדחות את קיומה של מצוות פריה ורביה. עוד נראה לחלק בין נישואין לפריה ורביה. שהרי בהימנעות מנישואין ביטול פריה ורביה הוא בשב ואל-תעשה, אך בנישואין ומניעת פריה ורביה ע”י [=על ידי] אמצעי מניעה, הרי זה ביטול בקום ועשה, וצ”ע. [=וצריך עיון]
Everything that we wrote applies to a single man who delays marriage. But it is possible to say that a married man who wants to delay pirya ve-rivya is not permitted to. And the rationale to distinguish between delaying marriage and delaying pirya ve-rivya is, that the mitzva of pirya ve-rivya is to live with a woman in the way of the whole world in order to procreate. And therefore, as long as he doesn’t have a wife the Torah did not obligate him to marry a woman before his time and capacity. But the moment that he married a woman, he is obligated to live with her in the way of the whole world until he procreates, and he is not permitted to delay fulfilling the mitzva of pirya ve-rivya. Still, it seems correct to make a distinction between marriage and pirya ve-rivya. For with refraining from marriage the abrogation of pirya ve-rivya is passive, but with marriage while preventing procreation through contraceptives, this is active abrogation. And this requires study.
אינני חושב שיש הבדל בין דחית מועד הנישואין עצמו ובין שימוש באמצעי מניעה
I do not think that there is a difference between delaying the time of marriage itself and using contraception.
מקובלנו שמי שעדיין לא הוליד בן ובת, אסור לו למנוע הריון, עד שיקיים מצוות פריה ורביה.
We have a received tradition that someone who has not yet had a boy and a girl, it is prohibited for him to practice contraception, until he fulfills the mitzva of pirya ve-rivya.
נקודת המוצא צריכה להיות אי-התערבות בלידה ראשונה. בני זוג המסוגלים לעמוד בכך צריכים ליטול על עצמם את המשימה הגדולה, ולזכות בהבאת ילדים לעולם ללד דחייה, כחלק בלתי נפרד ממבנה הנישואין.
The point of departure needs to be non-intervention with a first birth. Spouses who can manage to do so need to take upon themselves the great mission, and to merit in bringing children into the world without delay, as an inseparable part of the structure of marriage.
אם מותר לדלג הימים שראויה להתעבר ואם להתיר להנשא ע”ד [=על דעת] כן. ובמה שנסתפק כתר”ה [=כבוד תורתו הרמה] כשרוצים מתחלה לעשות הנישואין ורוצים לבקש עצות שלא תתעבר, ואם לא יתירו להם ידחו את הנישואין שנה ושנתים, שאולי יש להתיר כיון דפו”ר [=דפריה ורביה] לא יקיימו בכל אופן יש להתיר כדי שלא יעברו על הא דאר”נ [דאמר רב נחמן] אמר שמואל אסור לעמוד בלא אשה ביבמות ס”א ע”ב, הנה צדק כתר”ה [=כבוד תורתו הרמה] שיותר טוב להם להתיר להם לעשות הנישואין…ורק זה שהתרתי בסימן ק”ב לשמש רק בהימים שלפי דעת הרופאים לא תוכל להתעבר ובימים שראויה להתעבר לא ישמשו יש להתיר…
Whether it is permissible to skip [relations] on the days when a woman is able to conceive, and whether to permit marriage with intention of doing so. And regarding what his elevated Torah honor [the questioner] was in doubt about, when they [the couple] want from the outset to get married and wish to seek ways for her not to conceive, and if we do not permit them [to delay pregnancy] they will push off the wedding by a year or two, that perhaps one should permit it; since they will not fulfill pirya ve-rivya in any case, one could permit it in order that they not transgress that which “Rav Nachman said Shmuel said: It is prohibited to remain without a wife” in Yevamot 61b, for his honor was correct that it is better for them to be permitted to marry…And only what I permitted in responsum 102, to have relations only on the days that according to the view of the physicians that she will not be able to conceive and in days when she is fit to conceive, they will not have relations, one may permit [this].
אם יבואו בני זוג צעירים שהקשר ביניהם חזק והם מתכוונים להתחתן בעתיד, וישאלו מה עדיף, שיתחתנו וימנעו היריון עד לגמר הלימודים המקצועיים, או שידחו את נישואיהם עד לסיום הלימודים. אף שלהלכה עליהם להינשא ולא למנוע היריון, כאשר הם מוכנים לאחת משתי האפשרויות הללו בלבד, עדיף שיתחתנו וימנעו היריון, כי בעיכוב הנישואין הם גם מתבטלים ממצוות החתונה, גם מתעכבים מקיום מצוות עונה, וגם עלולים לעבור על איסור של הרהורי עבירה.
Let us say a young couple is in a serious relationship and are planning to get married, and they ask whether it is preferable to get married and use contraception until they finish their professional schooling, or postpone marriage. Then even though their halakhic obligation is to get married and not use birth control, nevertheless, if these are the only two options they are willing to consider, it is better that they get married and use contraception. By delaying marriage, they will be delaying the fulfillment of the mitzva of ona, and will also be prone to having sinful thoughts.
איברא דחיית גיל הנישואין היום יוצרת מכשולים עצומים כמו שהאריך כבודו בטוב טעם, ומצוה עלינו לאדחוקי נפשן כדי לזרז ולהקדים את הנישואין ככל שאפשר, וקרוב לי לאמר עת לעשות לה׳ הפרו תורתך שיישאו גם אם ידחו פו"ר לזמן שלא כדין, ומוטב שיאכלו בשר תמותות שחוטות וכו'. על כן אני נוהג להתיר לזוג למנוע הריון עד לששה חדשים אחרי הנישואין שכן רשאי החתן לבחור להיות מלח שעונתו פעם בששה חדשים עיין באבן העזר סימן ע"ו בסעיף א' וסעיף ו' ובבית שמואל סעיף קטן ב' וממילא לא יקיים פו"ר באותו פרק זמן, ואף על פי שיש לחלק כמובן. ודי בשיעור של ששה חדשים לענות על רוב ההיסוסים והפחדים לקראת הנישואין ובפרט מצד הכלה, שחוששת שמא לא יעלו הנישואין יפה.
It is, however, true that, in our day, postponing marriage creates great stumbling-blocks, as his honor described at length and with good form and reason. It is a mitzva for us to force ourselves, in order to speed up and advance marriage as much as possible. I would almost say, “It is time to act for God, violate Your Torah” in order that couples marry, even if they wrongly put off procreation for a while. It is preferable [to use the Talmudic idiom] “that they eat the meat of dangerously ill animals that have been properly slaughtered and not eat the meat of animals that have died of illness without having been properly slaughtered” [i.e. the lesser of two evils]. Because of this, I generally permit a couple to use contraceptives for up to six months after the wedding. For since the man is allowed to choose to be a sailor whose marital obligations to his wife are only once in six months (see EH 66:1,6), in such a case, he would, anyways, not be fulfilling the mitzva of procreation during that period of time; even though there is, obviously, room to distinguish between the two cases. This length of time is sufficient in order to address most of the uncertainties and fears lest the marriage not turn out well, especially on the part of the bride.
וכן בני זוג שחוששים שהקשר ביניהם לא יציב ויש חשש שיאלצו להיפרד, טוב שימנעו היריון עד אשר יבססו את הקשר ביניהם. היתר זה הוא בדרך כלל למשך חצי שנה עד שנה.
הערה 14:…וכך מורה הניסיון, שמניעה זו נחוצה, כדי להפחית את הכאב והנזק להם ולתינוק במקרה שיאלצו להתגרש..
Similarly, if a couple’s relationship is shaky and there is concern that they will have to divorce, they should avoid pregnancy until their relationship is stable. This permit is generally for the period of six months to a year.
Footnote 14:… Experience shows that birth control in such cases is critical, so that if they must divorce, the pain and harm that it causes for them and for the baby will be minimized...
…יש סברה לומר שאם נתיר לחלק מן הצעירים להינשא מוקדם עם אפשרות של דחיית מצוות ‘פרו ורבו’, הרבה מהם אכן יעשו כן…למי שיירתע מפני אחריות של משפחה, יודיעו שאפשר למצוא היתר של דחיית מצוות ‘פרייה ורבייה’. אינני מתכון להיתר ורף, אלא להיתר פרטני, תוך שידול להביא לפחות ילד אחד לפני הדחייה, אבל האפשרות תהיה ידועה מראש. כך יינשא הרבה צעירים, יינצלו מהרהורי עברה, ותקטן תופעת הרווקות המאוחרת.
…There is reason to say that if we permit some young people to marry early with the possibility of pushing off the mitzva of pirya ve-rivya, many of them will indeed do so…For one who is deterred by the responsibility of a family, we should inform them that it is possible to find halachic permission for delaying the mitzva of pirya ve-rivya. I don’t have in mind an overarching permission, but an individual permission, along with persuasion to have at least one child prior to delay, but the possibility will be known from the start. Thus many young people will marry, be saved from inappropriate thoughts of transgression, and reduce the incidence of late singlehood.
הפוסקים לא ראו לפני עיניהם סיבות ומצבים שיכולים לעכב את התחלת קיום מצוות פרייה ורבייה. אולם יש דוגמאות כאלה. אישה רגישה ופחדנית שנישאת לחייל בשרות סדיר, ומפחדת להרות משום שתישאר לבדה, בלא עזרה ממשית ונפשית מצד בעלה, מה תעשה? אפשר להסביר לה שעליה להתגבר על פחדה המדומה ולהסתדר לבדה עם ילד או שניים. אבל כאשר איננה ‘סופרוומן’, ופחדה עמוק מאד, וגם לאחר כל העזרה היא עדיין לא מסוגלת, מה תעשה? באופן דומה עלולים להסתבך לפעמים גם תפקודים אחרים של בני הזוג…
The halachic authorities didn’t see before their eyes reasons and situations that could delay beginning the fulfillment of the mitzva of pirya ve-rivya. But there are examples like this. A sensitive and fearful woman who is married to a soldier in mandatory service, and is afraid to conceive because she will be left alone, without physical and emotional help from her husband, what should she do? It is possible to explain to her that it is upon her to overcome her perceived fear and to manage on her own with a child or two. But when she isn’t a ‘superwoman,’ and her fear is very deep, and even with all the help she is still not prepared, what should she do? Similarly, other functions of a couple are also liable to sometimes become complicated…
מפגשים אלה יצרו דפוס מסוים…ראשית, יש פער בידע המוקדם ובהיכרות של הרב עם בני הזוג: הרב מכיר את שימי [החתן] היטב, אך סביר להניח שזו הפעם הראשונה שהוא פוגש את כלתו….יתר על כן: אולי היא אינה יודעת כיצד ומה לשתף….אסימטריה נוספת עולה מהדרכים שבהן בני הזוג מבינים ומפרשים את משמעות הפסק….שימי למד את הטקסטים הקנוניים כל חייו, והוא גם למד עם הרב המסוים שבו התייעצו והוא רגיל לגישתו ולדרכי מחשבתו על ההלכה היהודית….זוגות רבים מעניקים פירושים שונים למפגש עם הרב. להבנתי, הדבר נובע מהעובדה שכל אחד מהם חווה מפגש אחר….איילת הבינה את המפגש עם הרב כפסק, כלומר כפסיקה הלכתית מחייבת, ואילו שימי התייחס למפגש יותר כאל דעה. כך או כך, הם קיבלו החלטה על בסיס מפגש כפול־פירושים זה.
These meetings formed a specific pattern…First, there is a discrepancy in the Rav’s advance knowledge and familiarity with the members of the couple: The Rav knows Shimmi [the chatan] well, but it is reasonable to assume that this is the first time that he is meeting his bride…More than that: Perhaps she doesn’t know how and what to share…An additional asymmetry arises from the ways in which the couple understand and interpret the meaning of the ruling….Shimmi has studied the canonical texts his whole life, and he even studied with the specific Rav with whom they consulted, and he is accustomed to his approach and to his ways of thinking about Jewish law….Many couples ascribe different interpretations to the meeting with the Rav. In my understanding, the matter derives from the fact that each of them experienced a different meeting….Ayelet [the kalla] understood the meeting with the Rav as a ruling, that is to say as a binding halachic ruling, whereas Shimi related to the meeting more as an opinion. Either way, they made a decision on the basis of this doubly-interpreted meeting.
…ישנם הבדלי גישות בין הרבנים…אך רבנים רבים הם רגישים וקשובים להתלבטויות בני הזוג…מומלץ לכל זוג למצוא את הרב הבקי בפסיקה זו, ואשר הם נותנים את אמונם בו. כדאי לפנות לרב שבני הזוג חשים שהם יוכלו להעלות בפניו את כל המעיק עליהם ומטריד אותם, ושהם מאמינים שהוא יהיה קשוב להגיגי ליבם. המפגש עם הרב עשוי לפרוש בפני בני הזוג ראייה רחבה יותר, ויתגלו בפניהם אופקים חדשים, שיקולים שלא הועלו קודם ועוד. ההלכה תקבל את צביונה הראוי, ובני הזוג יחושו כיצד הם מקבלים מענה לשאלותיהם במסגרת ההלכה ולא בניגוד לה.
…There are differences of approach among Rabbis …but many rabbis are sensitive and attentive to the couple’s uncertainties…It is recommended for every couple to find a rabbi who is expert in these rulings, and whom they trust. It is worthwhile to turn to a rabbi with whom the couple feel they can raise whatever issues burden or trouble them, and who they believe will be attentive to their thoughts. The meeting with the rabbi should lay out before the couple a wider vision, and new perspectives may be revealed to them, considerations that didn’t come up before. Halacha will receive its due, in accordance with its nature, and the couple will feel that they receive a response to their question within the framework of Halacha and not in opposition to it.
